#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסא. באלו אופנים ניתן לבאר את הברייתא בבור בין לפניו בין לאחריו חייב ומדוע חייב? 	"לשמואל שנפל בבור וחייב בין אם מת מחבטה ע""י שנפל לאחוריו ובין אם מת מההבל כשנפל על פניו. לרב: לרב חסדא בבור ברשותו שבין ההבל ובין החבטה שלו, לרבה במתהפך דנפל אאפיה ואתהפיך ונפל אגביה דהבלה דאהני ביה אהני ביה, לרב יוסף שהשור הבאיש את מימי הבור."	"ב""ק נג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסב. שור מועד שדחף את חבירו שוטה או פיקח לבור, כמה משלם בעל השור וכמה בעל הבור ומדוע? 	"לת""ק בעל השור חייב ובעל הבור פטור. לרש""י (ד""ה מאי) בעל השור משלם כולו דכוליה היזקא עבד דבתר מעיקרא אזלי, ולתוס' (ד""ה בעל) בעל השור מחצה חלקו ובעל הבור פטור מגזירת הכתוב 'ונפל' ולא שיפילוהו אחרים. לר' נתן גם בעל הבור שותף להיזק ולכן משלמים בעל השור מחצה ובעל הבור מחצה- דממ""נ אי כל חד כוליה היזקא עבד עכשיו ששניהם עשו משלם כל חד מחצה ואי כל חד פלגא היזקא עבד משלם כל חד מה שעשה.<br>לרש""י בעל הבור משלם גם כשהשור פיקח דחבירו דחפו ואי אפשר לומר איבעי ליה לעיוני, ולתוס' (ד""ה ובעל) בפיקח בעל הבור פטור דשור פיקח נשמר ומתרחק מן הבור שלא יוכלו להפילו לתוכו ורק בשור שוטה חייב."	"ב""ק נג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסג. שור תם שדחף את חבירו לבור רבי נתן אומר בעל הבור משלם ג' חלקים ובעל השור רביע. מדוע? 	"השור והבור עשו כל אחד את כל הנזק, השור תם משלם רביע כיון שחיוב תם בחצי נזק ובעל הבור שותף עמו בנזק. ובעל הבור משלם את שאר הנזק שהרי עשה את כל הנזק. ואיבעית אימא השור והבור עשו כל אחד חצי מהנזק אבל כיון שהשור נמצא מת בבור כל מה שאי אפשר לקבל מבעל השור התם מקבלים מבעל הבור. והתוס' (ד""ה לעולם) ביארו שכיון שהבור גמר ההיזק ונראה כאילו שעשה את כולו אמרינן כי ליכא לאשתלומי מבעל השור משתלם מבעל הבור."	"ב""ק נג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רסד. שור ושור פסולי המוקדשין שנגחו אביי אמר משלם ח""נ רבינא אמר משלם רביע נזק. האם ובמה חולקים? "	"בין לאביי ובין לרבינא מדובר בשור תם, אביי סובר כרבי נתן דאמר מה דלית ליה לאשתלומי מהאי לשתלם מהאי, והוי השור התם כמי שאין לו שותף ומשלם ח""נ כדינו. רבינא סובר כרבנן שאין לגלגל על אחד את חיובו של השני והואיל ויש לשור תם שותף ישלם רק רביע נזק. ואיבעית אימא שניהם סוברים כרבנן אביי דיבר בשור מועד ורבינא דיבר בשור תם."	"ב""ק נג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסה. אמר רבא שור ואדם שדחפו לבור לענין נזקין כולם חייבים. איך מדובר והאם האדם חייב בבושת ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה שור) שמזה שבעל הבור גם חייב מוכח שהאדם לא דחף בכוונה ואפ""ה אמר רבא שלענין ארבעה דברים אדם חייב והיינו אף בבושת שמדובר כגון שידע האדם בשעת נפילת חבירו וחשיב בכוונה <sup>צח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צח.  והרשב""א  (ד""ה שור)  ג""כ כתב דמיירי שלא בכוונה ולכן כתב שפטור מבושת שאינו משתלם אלא במתכוין וד' דברים דאמר רבא אפיק מהן בושת ועייל נזק, עכ""ד וכ""כ התוס' לעיל  (ו, א ד""ה לאתויי).</span>"	"ב""ק תוס' נג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רסו. אמר רבא שור ואדם שדחפו לבור לענין כופר שור חייב. וקשה הרי השור פטור ממיתה כיון שהוא ואדם דחפו וא""כ [לרבה, ולרבא דס""ל כוותיה] פטור מכופר? "	"כתוב התוס' (ד""ה לענין) דלא איירי כשדחפוהו שניהם בבת אחת אלא כל אחד בפני עצמו <sup>צט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צט.  והרשב""א  (שם)  תירץ דעד כאן לא אבל הכא כיון שדחפוהו ביחד כחד אמרו שפטורים אלא בשהכוהו עשרה חשבינן להו וחייבים. בי' מקלות דליכא איש כי יכה כל נפש, </span>"	"ב""ק תוס' נג:"		
